רש"י על מנחות ק״ד ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מנחות ק״ד ב:א׳
1 מִיבַּעְיָא לִי, מַאי: גַּבְרָא לִשְׁנֵי פָּרִים קָא מְכַוֵּין, וְעַד דִּמְמַלֵּי לְהוּ לָא קׇרְבִי, אוֹ דִלְמָא לִשְׁנֵי אֵילִים וְכֶבֶשׂ אֶחָד קָמְכַוֵּוין? תְּרֵי מֵחַד מִינָא וְחַד מֵחַד מִינָא אָמְרִינַן, אוֹ לָא? מַאי? תֵּיקוּ.
פירוש רש"י על מנחות ק״ד ב:א׳
1 אחד עשר מיבעיא לי מאי גברא לשני פרים איכוין ועד דממלי להו - לי"ב לוגין לא קרבי דהא יש קבע לנסכים ולא אמרינן ליקרבו שמנה לוגין לשני אילים ושלשה לוגין לכבש אחד או דלמא למנחה הראויה לשני אילים וכבש איכוין:
2 ה"ג תרי מחד מינא וחד מחד מינא אמרינן או לא - כלומר מי הוי אורחא לאינדובי או לא: